Sitemap: מה זה ואיך ליצור אותו ל-SEO

מה זה Sitemap

ההגדרה של sitemap יכולה להשתנות לפי הסוגים הקיימים והפונקציה והמטרה שלהם. עם זאת, באופן כללי אפשר לומר ש-sitemap הוא תוכנית ארגונית של אתר, ביחס ל-URLs ולדפים פנימיים שלו, וגם לסקציות ולנתונים שמאוחסנים בפנים.

לפשט את ההגדרה לעיל, אפשר להגיד שזה האינדקס של האתר. כדי לעשות אנלוגיה פשוטה יותר, אפשר להשוות את זה לאינדקס שאנחנו מוצאים כשפותחים ספר. האם זה הכרחי לקרוא את הספר? לא, אבל אם אנחנו רואים שהאינדקס כתוב גרוע, עם דפים שלא קיימים, לא לפי סדר וכדומה, איזה רושם ראשוני יהיה לנו? איך נוכל לגשת במהירות ובנוחות לחלק ספציפי בספר? עם כמה הבדלים, ה-sitemap דומה לזה הדוק.

הקונספט הזה תקף ל-sitemaps באופן כללי, ומשתנה לפי סוג ה-sitemap שדנים בו או שיש לפלטפורמה, מכיוון שיכולים להיות כמה, שנטפל בהם בסקציה המתאימה. Sitemap הוא גם ייצוג גרפי של אתר ואיך הוא מאורגן, שבמקביל נכלל בפלטפורמה לשפר את הניווט שלה ואת הקלות שלה לשימוש על ידי המשתמש.

לכן, sitemaps כוללים בקונספט שלהם אופי ארגוני, טכני ושימושי שמקל על הגישה לפלטפורמה, גם למשתמשים וגם למנועי חיפוש, והם גם כלי פיתוח web חשוב.

הפונקציה של Sitemaps

היום, לאתר שיש sitemap זה יתרון, במיוחד כשהפלטפורמה מתבררת כמורכבת, עם מספר רב של כתובות web וסקציות שכלולות, מה שהופך אותו לכלי חשוב מסיבות טכניות, קלות שימוש, כוונה ארגונית וגם ליצירת תעבורה.

Sitemap עוזר להבין אתר ואת המבנה שלו, בין אם זה פרויקט פשוט, עם דף בית, אנשי קשר, סקציות, או פלטפורמות מאוד מורכבות כמו אתרי ecommerce עם מיליוני מוצרים, תת-סקציות, בלוג, תגים וכדומה.

כבר ראינו את התחושה הארגונית של הרכיב הזה, אבל יש לו אפילו יותר ערך כ-גורם SEO. לספק ל-Google את המבנה הברור של האתר שלנו, לתעדף את ה-URLs החשובים ביותר, להפחית את אלה שאנחנו לא מעוניינים בהם וכדומה, עוזר מאוד ל-Google "להבין" בדרך מהירה וברורה יותר, ולכן עוזר מאוד עם האינדוקס של האתר.

יתרונות SEO של sitemap מיושם היטב

מתמקדים יותר בהיבטים טהורים של SEO, בואו נראה כסיכום את היתרונות העיקריים של sitemap מעודכן ומאופטם:

• ›

  משפר את האינדוקס של האתר, כפי שהזכרנו קודם. לספק ל-Google את הסדר ואת החשיבות של ה-URLs שלנו יעזור לאינדוקס טוב יותר.

• ›

  עוזר לנו לזהות שגיאות במהירות. ברגע שיצרתם sitemap, מומלץ להעלות אותו לשורש האתר שלכם, ולהודיע ל-Google דרך Search Console. Google תסרוק את ה-sitemap הזה, ותודיע לכם אם מצאה בעיה כלשהי באחד מה-URLs ברשימה, כדי שנוכל לראות איך Google מבינה את ה-URLs האלה ולשפר את אלה שצריך.

• ›

  לארגן את האתר. בתוך האתר שלנו, לדוגמה, למוצרים לא תהיה אותה חשיבות כמו למאמרי בלוג, מדיניות פרטיות וכדומה. עשיית sitemap היא דרך מאוד טובה לעשות ניתוח עצמי ולתעדף את מטרות ה-SEO שלנו על בסיס מה שמשתקף בו.

• ›

  זו דרך לאלץ אותנו לסקור באופן מתמשך את מצב האתר. Sitemap צריך להיות רכיב חי. זה אומר שנצטרך לנקות אותו באופן מתמשך, מכיוון שלהחזיק אותו מאופטם בצורה גרועה לא רק שלא יעזור אלא יכול להזיק. בדרך זו, אנחנו "מאלצים" את עצמנו להחזיק שליטה גדולה יותר על האתר שלנו.

איך sitemap צריך להיראות

בהמשך, נראה כמה נקודות בסיסיות שאתם צריכים לזכור ביצירת ה-sitemap שלכם:

• ›

  אל תוסיפו URLs ל-sitemap עם קוד תגובה (status code) מלבד 200.

• ›

  אל תוסיפו URLs חסומים ב-robots.txt ל-sitemap.

• ›

  אל תוסיפו URLs עם תג noindex ל-sitemap.

• ›

  אל תוסיפו URLs לא קנוניים ל-sitemap (כלומר, אל נוסיף URLs שמקנוניים לאחר; לזה נשתמש ישירות ב-URL המקורי).

• ›

  הימנעו מהוספה של דפים בלי ערך SEO ל-sitemap (כאן השכל הישר שולט; אם אנחנו רואים שיש קבוצה גדולה, לדוגמה, של דפים בלי ערך SEO כמו PDFs, ייתכן שמומלץ לא לכלול אותם).

שגיאות אופייניות של Sitemap

הרבה פעמים, בין אם בגלל פספוס או גורמים חיצוניים, אנחנו נתקלים בהרבה שגיאות ב-sitemaps. למזלנו, יש לנו את Search Console לרשותנו, שמזהיר אותנו על כל השגיאות שזוהו ומאפשר לנו לפעול לתקן הכול.

בהמשך, אתם יכולים לראות את השגיאות הנפוצות ביותר שאנחנו בדרך כלל מוצאים:

• ›

  "ה-URL שהוגש מכיל את התג noindex": אם אנחנו מגישים URL ב-sitemap שיש לו את תג ה-noindex, אנחנו נותנים אותות מבלבלים למנוע החיפוש. מצד אחד אנחנו אומרים לו לא לאנדקס, ומצד שני אנחנו כן. לכן חשוב לשמור על עקביות.

• ›

  "ה-sitemap כולל URLs שקובץ ה-robots.txt חסם": באותה דרך כמו עם noindex, אם אנחנו חוסמים דף או דפוס דפים דרך robots.txt ואז מגישים אותו ב-sitemap, אנחנו שוב מבלבלים מנועי חיפוש, ובעיקר מבזבזים crawl budget.

הסוגים הנפוצים ביותר של Sitemaps

למרות שה-XML sitemap הוא הנפוץ והרלוונטי ביותר, האמת היא שהוא לא היחיד שקיים, ויש כמה זמינים עם פונקציות וגישות שונות. הם:

• ›

  XML Sitemap: ה-XML sitemap מתוכנן ספציפית להקל על האינדוקס של URLs של אתר, ומראה למנוע שהם זמינים שם להיסרק ולהיכלל בתוצאות חיפוש. סוג זה של sitemap הוא חיוני לאתרים גדולים שיהיו להם בעיות crawling.

• ›

  HTML Sitemap: סוג זה של sitemap מציג את הסדר ההיררכי של הפלטפורמה, עם סקציות שנעות מהקטגוריה הראשונה או הדף הראשי, לרמה השנייה והשלישית עם סקציות ותת-סקציות. סוג זה של sitemap זמין למשתמש ולמעשה מקל על חוויית הגלישה שלו.

• ›

  ROR Sitemap: ה-ROR sitemap אפשר לראות כווריאנט של ה-XML, אבל עם אופי הרבה יותר חזק, כי יש לו תיאורים של ה-URLs, סקציות, בין יתר, ותומך במספר פורמטים, מה שאידיאלי לאתרים עם דפי מוצרים ושירותים.

• ›

  Video Sitemap: כשלאתר יש תוכן מולטימדיה נרחב, מומלץ לכלול video sitemap שכולל את כל ה-URLs עם סוג כזה של קובץ, כולל שם, thumbnail, תיאור וקישורים לדפי נחיתה. זה נעשה כדי להקל על crawling של מנועי חיפוש ולמצוא קבצים בפורמטים .mpg, avi, mkv, בין יתר.

• ›

  News Sitemap: news sitemaps שואפים ליצור סכמה ארגונית שמאפשרת למפתחים לטפל בחדשות ובמידע שמוצב על פלטפורמות כמו Google News, ומספקת מידע על מקום, שם ותוכן של החדשות ואפילו מילות מפתח.

• ›

  Image Sitemap: sitemap שספציפי לתמונות ולתוכן שלהן. זה מאוד מעניין להשתמש בו בפורטלים שבהם לתמונות יש משקל רלוונטי, כמו ecommerce של מוצרים ויזואליים. בדרך זו אנחנו מעדיפים להופיע בתוצאות חיפוש של Google Images.

מתי להשתמש ב-Sitemaps

בדרך כלל מומלץ שלכל אתר יהיה sitemap קשור בגלל היתרונות שלו, אבל ביחס למאפיינים ספציפיים, השימוש בו על פלטפורמה הופך כמעט להכרחי, שהם:

• ›

  כשאתר מאוד גדול: כשפלטפורמה מאוד נרחבת לפי סקציות ו-URLs, sitemap הוא חיוני כי הוא יקל על הניווט וגם על ה-crawling של כל דף, שיכול להיות מסובך כשיש הרבה ל-crawlers או עכבישים של מנועי חיפוש כמו Google.

• ›

  כשאתר חדש: כשאתר חדש מומלץ שיהיה sitemap, כי כשהוא בשלב ראשוני לא יהיו לו קישורים שמתחברים אליו, וחוסמים crawling. אז, ה-sitemap יקל על הדברים ל-Google ולמנועי חיפוש אחרים.

• ›

  כשיש מספר רב של URLs מבודדים: ביחס לסיבה הקודמת, מומלץ להוסיף sitemap כשלאתר יש קובץ עם הרבה כתובות מבודדות או כאלה שלא מתחברות עם אחרות, מכיוון שזה מקל על crawling ל-בוטים של מנועי חיפוש.

ליצור Sitemap ב-WordPress

לכמעט כל מי שרואה sitemap בתמונה, זה ייראה מאוד מסובך בגלל כל החיבורים וההיררכיות שיש לו, מלבד ידע פיתוח web שיהיה צריך. למרבה המזל, יש דרכים פשוטות יותר ליצור sitemap, דרך CMS (Content Management System).

WordPress הוא ללא ספק ה-CMS הכי בשימוש ברחבי העולם לניהול ויצירת אתרים, והוא מציע כלי דרך פלאגין שמאפשר ליצור sitemaps אוטומטית. אותו פלאגין הוא של Rank Math (אם כי יש פלאגינים רבים אחרים בשוק עבור WordPress כמו Yoast SEO שיוצרים את הרכיב הזה עבורכם. במקרה הזה, אנחנו שמים את Rank Math כי הוא אחד הידועים ביותר וחינמי לחלוטין. אחרי שיש לכם אותו ב-WordPress, הצעדים הבאים ליצור את ה-sitemap הם:

• ›

  גשו ל-WordPress דרך הפרטים ובלוח הבקרה היכנסו לאפשרות "Rank Math".

• ›

  ברגע שאתם ב-"Rank Math", יופיעו כמה אפשרויות שקשורות לפלאגין, שבהן אתם חייבים לבחור "Dashboard" ואז לבחור את הכפתור שמפעיל את ה-"Sitemaps".

• ›

  שינויים נשמרים וה-XML sitemap נוצר.

• ›

  כדי לראות את המפה, לחצו על הקישור שמופיע בראש הדף.

• ›

  ה-sitemap מתעדכן אוטומטית אחרי הוספה של כתובות וסקציות חדשות, בלי שתצטרכו לעשות משהו אחר.

כמובן, דרך WordPress והפלאגין Rank Math זו לא הדרך היחידה ליצור sitemaps, מכיוון שלכל CMS יש את הכלים שלו לעשות זאת. לדוגמה, לאתרי ecommerce שמבוססים על Shopify יש את היתרון שהפלטפורמה עצמה יוצרת את ה-XML sitemap, כולל מוצרים וכתובות, פוסטים, תמונות, אוספים, בין יתר, ואלו הכרחיים לסוג זה של אתר.

באותה דרך, יש זמינות online של כלים שונים ליצור sitemaps באופן עצמאי מסוג ה-XML, שהוא הרגיל ביותר, כמו XML Sitemaps ו-SEOptimer Sitemap Generator.

XML Sitemaps

יצירת sitemap עם XML Sitemaps היא פשוטה, מכיוון שהתהליך הוא לחלוטין אוטומטי. כדי להתחיל, בקרו באתר עם הדפדפן המועדף, ובסרגל הזינו את ה-URL של האתר ליצור את ה-sitemap.

על ידי לחיצה על "Start" הפלטפורמה תסרוק את כל האתר ותיצור את קובץ ה-.xml להורדה. אם האתר מאוד גדול ויש לו יותר מ-500 URLs פנימיים, צריך להשתמש בגרסה בתשלום, אז זה כלי אידיאלי לאתרים קטנים.

SEOptimer Sitemap Generator

SEOptimer Sitemap Generator הוא כלי שימושי נוסף ליצירת sitemaps, אתם רק צריכים להזין את ה-URL של הפלטפורמה וקצת מידע נוסף כמו התדירות שבה האתר משתנה, מספר משוער של URLs, תאריך השינוי האחרון, בין יתר.

כשנכנסים לאתר ומזינים את כל המידע שהוזכר לעיל, הפלטפורמה תיצור קובץ .xml שאפשר להוריד ושמראה את ה-sitemap עם הכתובות. אנחנו מזכירים לכם שזה מאוד מומלץ, ברגע שיש לכם את קובץ ה-sitemap בידיים שנוצר על ידי כל כלי, לרשום אותו ב-Google Search Console, מכיוון שזה יקל על הקריאה שלו על ידי Google.

מגבלות Sitemap

ביצירת sitemaps, יש סדרה של מגבלות שאנחנו חייבים לקחת בחשבון כדי לא לבצע אותן בצורה לא נכונה:

• ›

  כל ה-URLs שכלולים ב-sitemap חייבים להשתייך לאותו דומיין. אנחנו לא יכולים להוסיף תת-דומיינים בתוך sitemap; לזה נצטרך לעשות אחד נפרד.

• ›

  קבצי sitemap חייבים שיהיה להם קידוד UTF-8 מיושם.

• ›

  לכל היותר אנחנו יכולים לכלול 50,000 URLs בתוך sitemap.

• ›

  המשקל המקסימלי לרכיב הזה הוא 50 MB.

Sitemap Index

כשאנחנו מוצאים את עצמנו באחד המצבים שהוזכרו לעיל שמגבילים את הפרויקט שלנו, Google מספקת לנו אינדקסי sitemap. כלומר, אנחנו יכולים ליצור קבוצה של sitemaps שונים, ולקשר את כולם דרך אותו אינדקס. אפשר להגיד שזה sitemap של sitemaps. כאן נשאיר לכם את ה**מידע הרשמי של Google** בעניין הזה.

הערה: כפי שיכולתם לראות במקרה הראשוני, אחד הלקוחות שלנו (Chess.com) מיישם את זה והאמת היא שזה עובד מאוד טוב. כל ה-sitemaps מסווגים לפי קטגוריה ואז לפי שפה כדי לעשות מעקב נכון וקטגוריזציה של כל הדפים.

Sitemaps עם גרסאות גיאו-לוקיישן

אם יש לנו גרסאות שונות של URL לאזורים שונים, כפי שקורה עם אתרים רב-לשוניים, אנחנו יכולים לבחור בין יצירת sitemap אחד לכל שפה לבין שימוש ב-sitemap יחיד שאליו מתווספות כל התרגומים. אם יש לכם ספקות לגבי התהליך, אתם תמיד יכולים לראות את ההנחיות של Google בעניין הזה למקרה הספציפי הזה.

בונוס: כמה שימושים נוספים ל-Sitemaps

לסיום, נשאיר לכם כמה שימושים "מיוחדים" ל-sitemaps שאתם עשויים למצוא שימושיים:

• ›

  להאיץ את הדה-אינדוקס של דפים. כן, כפי שאתם שומעים, אנחנו יכולים באופן זמני ליצור sitemap עם כל ה-URLs שאנחנו רוצים לדה-אנדקס, להוסיף את התכונה nofollow, noindex אליהם ולהעלות אותו ל-Search Console. בדרך זו אנחנו מאלצים את Google לסרוק אותם מוקדם יותר ולכן לקרוא את ה-noindex, אז נאיץ את הדה-אינדוקס של ה-URLs האלה.

• ›

  להאיץ את הסרת הדפים. באותו קו כמו הנקודה הקודמת, אבל הוספת status code 410 (הוסר) ל-URLs שאנחנו רוצים ש-Google תסיר לצמיתות מהאינדקס שלה. על ידי העלאת ה-sitemap עם ה-URLs האלה באופן בלעדי, נעדיף גם את התהליך הזה. אל תשכחו להחזיר אותו ברגע שהם הוסרו.

• ›

  לרגל אחרי המתחרים. על ידי הוצאת כל ה-URLs מה-sitemap שלהם וזיהוי אילו הם מתעדפים, אילו לא, אילו יש בהם שגיאות וכדומה. לזה אשתף כלי שמצאנו באינטרנט בצורת Google Sheet מאוד נוח:

https://docs.google.com/spreadsheets/d/1jKP30CAJEL-rQ8PUnkNfJOiBfDN1XWNauTEUxBU1-w8/copy

אתם רק צריכים לעשות עותק ולשנות את הערך הזה עם האתר שאתם רוצים להוציא ממנו את ה-URLs מה-sitemap שלו:

אנחנו מקווים שעם מדריך ה-Sitemap המלא הזה תוכלו ליצור אותם ביעילות ומאופטמים בפרויקטי ה-web שלכם.