5 שיטות לאנדקס URL ב-Google

מושג האינדקס

אם נסכם את התהליך ש-Google מבצעת בצורה תמציתית מאוד, נוכל לומר ש-Google קודם סורקת אתר, ואז מנתחת ו"מבינה" אותו על מנת לסווג אותו, ולבסוף מאנדקסת אותו ומוסיפה אותו לאינדקס התוצאות שלה.

לכן, אנחנו כבר יכולים להסיק מהזרימה הזו שאינדקס הוא התהליך שבו Google מוסיפה URL לתוצאות החיפוש שלה (ה-SERPs) ומסווגת אותו על בסיס מילות מפתח ספציפיות.

בדרך זו, אם ה-URL שלנו לא מאונדקס ב-Google, בלתי אפשרי שהוא יופיע ב-SERPs כשמשתמש כלשהו מבקש מידע. כלומר, אם יצרנו דף מרהיב, עם מוצר מדהים, במחירים שלא ניתן להכותם, עם ה-SEO הטוב ביותר שאנחנו יכולים לחשוב עליו, אבל הוא לא מאונדקס ב-Google… שום משתמש לא ימצא אותו בעת ביצוע חיפוש.

איך נדע אם ה-URL שלנו מאונדקס?

זה הצעד הראשון לפני אינדקס: לדעת אם הוא כבר מאונדקס. לשם כך, Google בעצם נותנת לנו שתי דרכים מאוד יעילות:

פקודת site:

אחד מSEO footprints הנפוצים ביותר הוא הוספת "site:" ולאחר מכן ה-URL. אם הוא מופיע בתוצאות החיפוש, זה אומר שהוא מאונדקס. בואו נסתכל על דוגמה:

כפי שאנחנו רואים בתמונה, כשאנחנו מקלידים site:fullurl אנחנו רואים שזה מופיע ב-SERPs, ולכן זה מאונדקס. אחרת, זה היה מציג:

Google Search Console

חיוני לדעת איך לטפל ולקרוא את כל המידע יקר הערך ש-Google מספקת לנו דרך אחד מהכלים הרשמיים שלה, Google Search Console. אם נזין את ה-URL בשאלה בסרגל שמוצג בתמונה, Google נותנת לנו מידע מפורט, כולל האם הוא מאונדקס או לא:

כפי שאנחנו רואים, היא אומרת לנו שהוא אכן הוגש ומאונדקס.

דרכים לאנדקס URL ב-Google

ראינו איך לנתח האם URL מאונדקס או לא. בואו נמשיך עם המקרה שבו הוא לא אונדקס מסיבה כלשהי (שיהיה נושא לפוסט אחר), ונסתכל על הדרכים השונות לגרום לו להופיע בתוצאות חיפוש מהר ככל האפשר:

דרך ה-sitemap

ה-sitemap נסקר בתדירות על ידי Google, במיוחד אם העלינו אותו כראוי ל-Search Console וקישרנו אותו מקובץ robots.txt. אז אם אנחנו רוצים ש-Google תסרוק URLs חדשים ותאנדקס אותם, דרך טובה היא לשמור את ה-sitemap שלנו נקי ומעודכן, עם ה-URLs האלו שמתווספים ברגע שהם נוצרים.

בקשת אינדקס דרך Search Console

בתוך בדיקת ה-URL של Google Search Console, יש לנו אפשרות להגיש URL ידנית לאינדקס. זה שימושי אם ביצענו שינוי או שיפור לדף ואנחנו רוצים ש-Google תסרוק אותו מחדש בעדיפות, או אם בשל שגיאה כלשהי Google לא אנדקסה דף שהיא הייתה צריכה.

ברגע שנלחץ, נראה:

השיטה הזו ממש יעילה, ובדרך כלל, אם ל-URL אין שום בעיות, הוא נוטה להיות מאונדקס תוך דקות.

Bonus Track: השיטה הזו, כשיש לנו הרבה URLs להגיש לאינדקס, היא איטית ומייגעת ביותר. כדי לעזור לנו עם זה, אנחנו יכולים לעשות שימוש ב-Google Indexing API. עם קצת דמיון ומתכנת טוב בקרבת מקום עם ידע ב-PHP וב-JavaScript, ניתן להשיג דברים נהדרים…

קישור אליו מדפים פנימיים אחרים עם סמכות

קישור מדפים אחרים עם סמכות הוא דרך נוספת לשלוח ל-Google סיגנלים שהדף החדש הזה רלוונטי ויש לו משקל אז היא תיקח אותו בחשבון ותאנדקס אותו. השיטה הזו משמשת לעיתים קרובות בעת יצירת מפות אתר (לא לבלבל עם ה-sitemap.xml), שבדרך כלל מקושרות מה-footer של האתר ומונות את כל ה-URLs החשובים של האתר, ובכך מעדיפות סריקה ולכן אינדקס.

Backlinks

באותה מידה יעיל הוא קישור הדפים החדשים מדפים חיצוניים עם סמכות ורלוונטיות כך, בדיוק כמו בנקודה הקודמת, ש-Google תבין כמה הם רלוונטיים ותמשיך לאנדקס אותם.

שימוש ב-indexers

יש מספר תוכניות ברשת שמאפשרות לך להעלות בכמויות גדולות URLs כדי לאלץ את האינדקס שלהם. ברגע שאתה מעלה את רשימת ה-URLs שלך לתוכניות האלו, הן בהדרגה מתחילות להגיש בקשות כך ש-Google תבדוק את ה-URLs ולכן תאנדקס אותם. עליך להיות זהיר במיוחד עם השיטה הזו מאחר שהן לא תמיד עובדות ויכולות לגרום ליותר מבעיה אחת אם נלקחות לקיצוניות.

עכשיו שאנחנו יודעים איך לאנדקס את ה-URLs שלנו אם אנחנו רוצים להשיג הצלחה ב-אסטרטגיית SEO שלנו, ללא ספק נצטרך לזכור היטב את הדרכים השונות האלו להשיג זאת.